אל תוותרו (ע)לי 2


25 Nov
25Nov

מה שרואים בתמונה
זו ילדה שבבוקר כאבה לה הבטן,
יצאה מבית ספר מוקדם
ולא רצתה לשחק היום במשחק כדורסל.
ילדה שגם במשחק הקודם כאבה לה הבטן
והפסיקה לשחק באמצע ההתקפה (!)
ילדה שלא ראתה את הקשר בין כאבי הבטן למשחק
או שאולי לא רצתה לראות אותם.

הכי קל היה לנו פשוט לזרום איתה, שלא תשחק היום,
אבל היתה לנו תחושה שכאבי הבטן הם הביטוי למשהו אחר.
מכיון חשוב לנו שהיא תתמודד עם מה שמפחיד אותה ולא תימנע בגלל הפחד,
החלטנו שלא נוותר לה בקלות (נשמע קשוח אבל נעשה באהבה וברכות).

אז אחרי מנוחה בבית וקצת פינוק ואמפטיה,
דיברנו איתה, נירמלנו לה את הפחד / לחץ לפני משחק
נתנו מקום והסבר לתופעות הגופניות שאולי קשורות ללחץ,
אמרנו לה שאנחנו בכל מקרה נגיע למשחק,
והצענו שאולי תשחק דקה אחת, רק דקה אחת.

מה שרואים בתמונה זו ילדה
שהתגברה על הפחד
עלתה לשחק כמעט חצי משחק
שמרה, הגנה, חטפה כדורים ונלחמה
והיתה גאה בעצמה על כך!
(שאפילו הסכימה שאכתוב על זה פוסט 😊)
זו ילדה שהיום צמחה עוד כמה סנטימטרים בתחושת המסוגלות שלה
ומבחינתה (וגם מבחינתינו) היא ניצחה!

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.